בפרשיות השבוע ויקהל-פקודי מסופר על בניית המשכן בפועל, עם ישראל נרתם ותורם בעין יפה לבניית המשכן עד שהתורה מעידה ש'מַרְבִּים

בפרשתנו משה מצטווה לבקש מהעם מחצית השקל לסופרם – "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם". לא טוב למנות את עם

בפרשתנו פרשת כי תשא מסופר לנו על חטא העגל. תמיד כשמגיעים לפרשה זו יש קצת הרגשה לא נוחה, איך יכול

בפרשתנו שמו של משה לא מוזכר. בנוסף, בפרשה נפגשים לראשונה עם הכהונה – משפחת אצולה נבדלת, עם הנהגות מיוחדות וביגוד

בפרשתנו, פרשת תצוה לא מופיע שמו של משה רבינו, דבר מוזר שכן מפרשת שמות בה מסופר על הולדת משה ועד

לאורך חומש שמות עם ישראל עובר שלשה תהליכים עיקריים: 1. יציאת מצרים- בפרשות בא ובשלח ומקדימים אותם פרשות השעבוד שמות

בפרשתנו ציווי לבניית המשכן. ארוך, מפורט, לא מובן ולא כ"כ רלוואנטי אלינו. נכון, אבל זו השראת השכינה בעם ישראל. במשכן