הלכות ומנהגים לראש השנה שחל בשבת

זמן האכילה: יש הנוהגים לאכול את הסימנים בין הקידוש ל"המוציא" (כמנהג צפון אפריקה), ויש שנהגו לאכול אותם אחרי ברכת "המוציא". האוכלים אחרי "המוציא" מברכים רק על פירות העץ/האדמה הנאכלים כמות שהם ולא על תבשילים, כיוון שהתבשילים נפתרו בברכת הלחם (כדעת הגר"מ אליהו וה'ילקוט יוסף').

יש הנוהגים לומר קודם את ה"יהי רצון" ואז לברך ולטעום, ויש הנוהגים קודם לברך ולטעום מעט, ואז לומר "יהי רצון" ולהמשיך לאכול.

הנוהגים לאכול את הסימנים בין הקידוש ל"המוציא" יקפידו לאכול פחות כזית (27 גרם), כדי לא להיכנס לספק חיוב בברכה אחרונה.

מברכים תחילה על התמר כיוון שהוא קודם לשאר הפירות, ובכך פוטרים את שאר פירות העץ.

יש שנמנעים מאכילת מאכלים המבושלים בחומץ או מאכלים חמוצים ונהגו שלא לאכול אגוזים, כיוון ש"אגוז" בגימטריא (עם הכולל) הוא "חטא".

אין להדליק נרות, לערוך שולחן או לחתוך סלט ביום טוב ראשון לצורך היום השני. יש להמתין לצאת השבת (בשעה 19:26 בירושלים), לומר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ורק אז להדליק נרות ולהכין את השולחן.

הרוצה להוציאו אוכל מהמקפיא ביום הראשון כדי שיפשיר בזמן ליום השני- יש לו על מה לסמך. עם זאת, דעת הרב מרדכי אליהו להחמיר שלא להוציא אוכל ביום הראשון לצורך הלילה השני משום איסור הכנה, והנוהג להחמיר תבוא עליו ברכה.

כיוון שהיום הראשון חל בשבת, לא תוקעים בו בשופר. ביום השני מברכים על התקיעות שתי ברכות: "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו".

התקיעות שלפני תפילת מוסף נקראים תקיעות דמיושב ובהם הציבור רשאי לישב.

התקיעות שבחזרת הש"ץ של מוסף הציבור חייב לעמוד, כיוון שהן עיקר התקיעות דמעומד.