הלכות הושענא רבה ושמחת תורה
מדריך הלכתי אינטראקטיבי: סדרי ליל ויום חיתום הדין, חביטת ערבות,
הקפות שמיני עצרת, שמחת התורה והלכות "משיב הרוח"
מונה אינטראקטיבי: 90 פעמים להרגל הלשון ל"משיב הרוח"
טוב לומר 90 פעמים להרגיל את הלשון: לחצו על הכפתור בכל אמירה
הושענא רבה
היום האחרון (השביעי) של חג הסוכות נקרא הושענא רבה ע"ש חיתום הדין של סוכות שבו נידונים על המים ומרבים בתפילות ותחינות ומבקשים מלפני ה' שיושיע אותנו ביום הנ"א (51) לר"ח אלול, על פי הקבלה ביום זה נמסרים הפתקים עם גזר הדין מיוה"כ לשליחים ולכן עוד ניתן לשנות את גזר הדין.
לימוד הלילה
מנהג ישראל להישאר ערים וללמוד בליל הושענא רבה לפי הסדר שמובא במחזורים שעיקרו לימוד ספר דברים, מדרש ותהילים.
לערים כל הלילה, לפני חצות (00:30 בקירוב) יאמר ק"ש שעל המיטה, אחר חצות ( 00:40 בקירוב) יאמר ברכות השחר ואחר עמוד השחר (05:20בקירוב) יאמר ברכות התורה.
הקפות בהושענא רבה
אחר ההלל מקיפים את התיבה 7 פעמים לפי הסדר שהקפנו פעם אחת בשאר ימי החג, ומרבים בבקשות ובתחנונים כמו בסליחות, אך בלי י"ג מידות מכיוון שאנחנו בימי חול המועד.
חביטת ערבות
מנהג ישראל ליטול 5 ערבות בהושענא רבה זכר למקדש, אוגדים (קושרים) אותם וחובטים בהם על קרקע לא מרוצפת 5 פעמים ואומרים:
- צריך שהערבות יהיו כשרות כמו הערבות שבארבעת המינים, בשעת הדחק מספיק שיש על הערבה אפילו עלה אחד.
- אין לקחת את הערבות שבלולב אלא אם לא מוצא אחרות.
- ניתן לקחת ערבות שמישהו כבר חבט בהם.
- יש נוהגים לחבוט לאחר ההושענות ויש נוהגים לחבוט בסיום התפילה לאחר מוסף, ונוהגים לומר 'נשמת כל חי'.
פרידה מהסוכה
ראוי לקראת סיום היום לשהות בסוכה ולאכול משהו ולהגיד את תפילת הפרידה מהסוכה כמובא במחזורים.
שמיני עצרת – שמחת תורה
רגל בפני עצמו ומשל המלך
אף ששמיני עצרת הוא המשך לשבעת ימי חג הסוכות, הוא רגל בפני עצמו ולכן מברכים בו שהחיינו בהדלקת נרות ובקידוש. ואמרו חז"ל שמשל למלך שביקש מאוהבו שיישאר איתו לבד יום נוסף אחרי שכל האורחים החשובים הלכו לביתם.
שמחת התורה והקפות שבע פעמים
חז"ל קבעו שמסיימים את התורה ביום שמיני עצרת ולכן הוא נקרא גם יום שמחת תורה, ונהגו כל ישראל לשמוח בו הרבה ולרקוד עם התורה את שמחת הסיום.
הקפות: נהגו להקיף את התיבה שבע פעמים עם ספרי התורה בלילה וביום, ונהגו להוציא את כל ספרי התורה שבהיכל, יש שנהגו להניח את כל הספרים על התיבה ולרקוד סביבם, יש שנהגו להניח ספר אחד ולרקוד עם שאר הספרים ויש שנהגו לרקוד עם כל הספרים.
בכל הקפה נוהגים לקיים קבלת עול מלכות שמים ולומר פסוקים נוספים ויהי רצון כמופיע במחזורים.
אין לשתות ולאכול לפני קידוש, ולכן אם עושים הקפות לפני מוסף והציבור צמא, יעשו קודם קידוש ולא ישתו משקאות חריפים לפני התפילה.
לפי האר"י ז"ל נהגו ישראל לעשות הקפות נוספות במוצאי שמחת תורה ונקראות 'הקפות שניות'.
עלייה לתורה ופיצול מניינים
נהגו שכל המתפללים עולים לתורה. במידה ויש מתפללים רבים, ניתן לפצל את הקריאה לכמה מניינים ולאחר הקריאה חוזרים ומאחדים את המניין.
חתן תורה וחתן בראשית
העליות שמסיימים ומתחילים בהם את התורה חשובות מאוד והעולים בהם נקראים חתן תורה וחתן בראשית וזכות גדולה למי שעולה בהם, ונהגו שהחתנים עושים סעודה לציבור לכבוד סיום התורה והתחלתה.
משיב הרוח ומוריד הגשם
מתפילת מוסף של שמיני עצרת ועד שחרית של יו"ט של פסח מתחילים לומר בתפילת עמידה 'משיב הרוח ומוריד הגשם'.
דיני טעות:
אם טעה ואמר מוריד הטל, אין בזה סימן קללה אך תפילתו אינה שלמה ולכן אם נזכר לפני שסיים את ברכת מחיה המתים חוזר ל'אתה גיבור' ואומר 'משיב הרוח..' אך אם אמר את שם ה' של סיום ברכת 'מחיה המתים' אינו חוזר.