בפרשתנו פרשת בא מופיעה המצווה הראשונה שנצטווה עם ישראל- מצוות קידוש החודש "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם

בפרשתנו עמ"י מצטווה לקחת מדם קורבן הפסח ולמרוח על פתח הבית, כך הם לא ימותו במכת בכורות, זה סימן למשחית

גם בממלכות בהן יש מלך עריץ – על העם מוטל להתנגד במכת הערוב נאמר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר

בתחילת פרשתנו פרשת וארא משה מספר לבני ישראל את החזון גדול שצפוי להם, הקב"ה הולך לגאול ולהוציא אותם ממצרים ולהפוך

בפרשתנו, במכות מצרים יש בדיחה או לגלוג. לפעמים ה' צוחק על אנשים, עושה צחוק מהמציאות -"יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים…על ה'…

בסימנא טבא אנו מתחילים השבת את ספר שמות. המעבר מספר בראשית לספר שמות הוא מעבר מאוד בולט, מעבר ממשפחה לעם

בפרשתנו משה נבחר לתפקיד ההיסטורי – גאולת ישראל ממצרים. התורה תפתח בסיפורי רקע על משה כשוחר צדק ונחלץ לעזרת חלשים.

לעילוי נשמת סבי משה פראואה בר שפיה שהשבוע חל יום פטירתו. בפרשתנו, פרשת ויחי מסופר על יעקב אבינו שלקראת מותו