ייחודיות מחשבת הצדקה בישראל

* מה הקשר בין מצוות הצדקה לעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל?
* ואיך כל זה קשור לתהליך הגאולה?

בסוף הפרשה מופיעות שתי פרשיות העוסקות כמעט באותו נושא. שתיהן מדברות על היחס לעניים, על כסף ועל אחריות חברתית. הלשון דומה, הנושא דומה, ולכאורה שתיהן עוסקות רק באחריותו של היחיד כלפי חברו.

אלא שבסיום הפרשה הראשונה התורה מסכמת במילים מפתיעות:
> "וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ".

מה הקשר בין מצוות שבין אדם לחברו לבין השפעתה של ישראל על אומות העולם?

💡 הרש"ר הירש מסביר שאין כאן שתי פרשיות החוזרות על עצמן, אלא שני מעגלים משלימים.

שמיטת הכספים פונה לבעלי ההון. היא מלמדת אותם לוותר על תחושת הבעלות המוחלטת ועל הכוח שהחוב מעניק להם. אחת לשבע שנים הם נדרשים לשחרר את הלווה, ולאפשר לו לפתוח דף חדש ולצמוח מתוך חירות ולא מתוך תלות.

מצוות הצדקה פונה לכל אחד ואחד מישראל. הצדקה איננה נדבה או "מעשה טוב" התלוי ברצונו של הנותן. היא חובה. לכן גם נקבע לה שיעור – מעשר כספים. בכך התורה מגדירה כל אדם מישראל כמעין גבאי צדקה על ממונו; כאילו חלק מן הכסף כלל אינו שלו, אלא הופקד בידו כדי להעבירו למי שזקוק לו.

מתוך כך עולה תפיסת העולם הכלכלית של התורה:
> "כל אחד ואחד מאתנו מחויב להשתדל לקדם את רווחת חברו, כדי שיוכל להצליח ולפרוח."

זו איננה רק מצווה פרטית, אלא תפיסה חברתית שלמה. חברה שבה כל אדם דואג לכך שגם חברו יוכל להתקדם – היא חברה שהולכת ומתעצמת.

🌍 לכן מסביר הרש"ר הירש שהפרשייה מסתיימת דווקא בפסוק:
> "וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ".

כאשר חברה בנויה על אחריות הדדית, היא נעשית גם חזקה ומשגשגת מבחינה לאומית. ואז מגיע השלב הבא:

> "בעושרך הלאומי ובשפע ברכתך תמלא את חסרונם של עמים אחרים, ובכך הם יהיו חייבים לך ותלויים בך, ואילו אתה תשמור על חירותך ועצמאותך."

ולא זו בלבד. הרש"ר מוסיף שעוצמה כלכלית אינה היעד האחרון, אלא אמצעי לייעוד רוחני:

> "אילו מצב זה של עושר ועצמאות לאומית היה מתקיים ונמשך, היו העמים כבר מזמן מתעוררים להביע את המשאלה: 'וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו'."

🇮🇱 נדמה שבימינו אנו זוכים לראות לפחות את תחילתו של התהליך. מדינת ישראל חווה פריחה כלכלית מרשימה, ומדינות רבות מבקשות לשתף עמה פעולה, ללמוד ממנה ולהיעזר בה.

אך לפי הרש"ר הירש, זו אינה נקודת הסיום. העוצמה הכלכלית נועדה להיות בסיס להשפעה מוסרית ורוחנית על העולם.
התקווה והתפילה שלנו היא שנזכה לראות גם את המשך הנבואה מתקיים:
> "וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו".

מאת הרב אליה אמסלם.