בסימנא טבא אנו חוזרים ומתחילים שוב את התורה הקדושה מבראשית, שכן כידוע אצלנו בלימוד התורה אף פעם לא גומרים משהו לגמרי, אלא ברגע שסיימנו תמיד אנו שוב מתחילים אותו מחדש וכל שנה מגלים צדדים ונקודות חדשות אשר לא שמנו אליהם לב בעבר.
עיקר המטרה של חמשת החומשים אותם קיבלנו מפי הקב"ה על ידי משה היא להורות לנו איך להתנהג, מה צריך לעשות, מהם החובות שלנו, מה מותר לנו ומה אסור עלינו ולכן קוראים לספרים אלו תורה מלשון הוראה.
שואל על זה רש"י בדיבור הראשון שלו על התורה- אם עניינה של התורה זה להורות לנו, אז היה צריך להתחיל את התורה מהיכן שמתחילות המצוות שזה בפרשת בא במצוות 'קידוש החודש' לא מתחילת חומש בראשית שזה רק "מעשיות" על בריאת העולם ועל אבות האומה הישראלית?
ועונה על כך רש"י בשם רבי יצחק שיש פה עניין עקרוני ביותר שהתורה מקדישה לו יותר מספר שלם וזה שהקב"ה ברא את כל העולם ולכן הוא שלו והוא מחליט למי שייכת ארץ ישראל והוא החליט שהיא שייכת לעם ישראל ולא לאומות אחרות והם לא יכולים לטעון כנגדנו שזה שלהם ואנחנו שדדנו אותם.
זאת אומרת שהתורה חוץ מללמד אותנו איך לחיות, היא גם הקושאן והטאבו שלנו על הארץ, היא מקור הזכות שלנו על ארץ ישראל ואין לאף אחד אחר זכות לערער על כך.
לאורך ההיסטוריה בכלל ובימים אלו בפרט, אנו רואים איך כל מיני אומות ואנשים מנסים לערער את זכותנו על ארץ ישראל, ירושלים ומקום בית מקדשנו- הר הבית. חשוב שנדע ונזכיר קודם כל לעצמנו למה אנחנו כאן ומכוח מי אנו נמצאים פה ועל ידי זה נתחזק ואויבנו לא יוכלו לנו. אמן.
שבת שלום וחודש טוב,
מאת הרב משה פורת, רב מעייני הישועה בשלווה.