בפרשתנו, לאחר תלונות עם ישראל על האוכל – משה נשבר ושואל נפשו למות.

בסיפור אחרי זה, מרים ואהרון מתלוננים עליו והוא אפילו לא מגיב.
מה השוני?
הרי לקבל פגיעה מהקרובים, הרבה יותר קשה…
אכן, התורה מיד מציינת שמשה "עניו מאד מכל האדם".

בעצם מהי ענווה?

זה לא שיפלות נפשית או ביזוי עצמי, אלא הכרה עצמית אמיתית וגבוהה עם מוכנות לשים הכל בצד עבור דבר גדול יותר.

ענווה היא שתיקת ה"עצמי" כדי לשמוע את ה"אתה" שגדול ממני.
לחשוב על עצמי פחוֹת ולא לחשוב פחוּת.

כשמתלוננים על ה' משה יוצא מגדרו, כשמתלוננים עליו הוא מכיל ושותק.
שבת שלום ומבורך,

הרב יצחק סימן טוב.