השבת בפרשת קרח אנו נפגשים עם המחלוקת הקשה, בה קרח מערער על מנהיגותו של משה וכבר שאלו חז"ל על מחלוקת זו מה ראה קרח לשטות זו?
מתוך הפרשה ניתן לראות שהאמירה המרכזית של קרח היא "כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה'" ומתוך זה הטענה "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל-קְהַל ה'" (במדבר ט"ז ג') זאת אומרת שקרח טוען פה טענה שעל פניו נראית הגיונית- שוויון, כולם אותו דבר, דמוקרטיה.
יותר מכך חז"ל מספרים לנו שקרח שואל את משה שאלות ליצניות כגון: האם בית מלא ספרי תורה צריך מזוזה? והאם בטלית שכולה תכלת צריך להטיל ציצית עם פתיל תכלת? לא סתם קרח נוקט בשתי דוגמאות אלו, אין זה סתם הקנטה כנגד משה, השאלות האלה הם עיקר 'תורתו' של קרח- כולם אותו דבר ואם כולם הם ספרי תורה אין לי צורך במזוזה, אין לי צורך במישהו שיקשר ביני לבין הקב"ה, וכן אין אני צריך להטיל ציצית על טלית שכולה מושלמת בצבע תכלת.
על שאלות אלו עונה לו משה- כן, גם בית מלא ספרים צריך מזוזה וגם טלית שכולה תכלת צריכה ציצית, גם במידה וכל העדה הם קדושים, חייבת להיות היררכיה, המציאות מראה לנו שיש מדרגות בבריאה, וכמו שעץ וחתול אינם באותה מדרגה מכיוון שזה צומח וזה חי כך עם ישראל שונה משאר האומות וכך גם בתוך עם ישראל יש מדרגות ואסור לטשטש אותם.
האמירה הזאת של משה נכונה כמובן גם לימינו, לתקופה שאסור לדבר על שוני בין עמים ובין מגדרים אם ח"ו דיברת על עם ישראל בתור עם נבחר אוטומטית אתה נהפך לגזען וחשוך, דווקא היום אנו צריכים להגיד בלי בושה 'כי בנו בחרת מכל האומות …' וגם בתוך עמנו לכל אחד יש יעוד ומטרה שונה בחיים ומה שאנו צריכים באמת זה לא טלית שכולה תכלת אלא טלית שכל חוט בה הוא בצבע שונה וכל אחד נותן את הגוון והנופך המיוחד שלו שאותו אף אחד לא יכול לתת חוץ ממנו.
שבת שלום, מאת הרב משה פורת , רב מעייני הישועה בדרום.