בפרשתנו יש מרוץ מצוות.
"כי יהיה ריב בין אנשים…והרשיעו את הרשע…ארבעים יכנו…ונקלה אחיך לעיניך".

האדם שנענש בבית דין הוא רשע או אחיך?
מה היחס הנכון אליו?

חז"ל מלמדים שלפני העונש הוא רשע, לאחר העונש הוא אחיך.
מצד אחד לוודא שהחוטא נענש, שהעוול הופסק והצדק נעשה.
מצד שני לאפשר לחוטא לחזור לחיי שגרה תקינים

זה רעיון נפלא- החטא אינו מצב קבוע, האדם טוב והחטא זמני וחיצוני לו.

מתנגדים למעשה החטא – לא לאדם החוטא.
גם בחשבון נפש אישי, האדם טוב, המעשה הרע זמני, חולף ובר תיקון.

שבת שלום ומבורך,

מאת הרב יצחק סימן טוב.