חג סוכות – הלכות ומנהגים
מדריך הלכתי אינטראקטיבי: הלכות בניית הסוכה, דיני ישיבה ואכילה,
וסדר נטילת ארבעת המינים
מחשבון הלכתי אינטראקטיבי: האם המאכל שלך חייב בסוכה?
בדוק מיידית לפי סוג המאכל, השיעור והיום בחג על פי פסק השו"ע והחזו"ע
הלכות בניית סוכה
זריזות במצווה
מצוה להתעסק בבניית הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים, כי "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה" [רמ"א תרכה].
עיסוק בעצמו במצווה
ומצוה על האדם לעסוק בה בעצמו, ואפילו הוא אדם מכובד, שזהו כבודו שעוסק בעצמו במצוה. ומ"מ אם אינו יכול לבנות בעצמו, ימנה שליח לשם כך.
דפנות הסוכה ודין "לבוד"
בכל סוכה צריך שתהיינה לפחות ג' דפנות וסכך, את הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני הרוח. דופן שנעה ברוח מצויה אינה נחשבת דופן.
ולכן אדם שדפנותיו מבדים (כמו רוב הסוכות המצויות כיום), ישים לב שלפחות 10 טפחים [כ81 ס"מ ולמחמירים מטר] מרצפת הסוכה תהיה מחיצה עמידה ברוח, או שיעשה בה "לבוד" היינו שיניח פס עץ או חוט ברזל בגובה של פחות מ24 ס"מ מהרצפה [כגון 20 ס"מ], ומעליו פס נוסף וכן על זה הדרך עד שיגיע לגובה 81 ס"מ. [ ולמחמירים מטר].
קישוטי הסוכה
על הפסוק "זה אלי ואנוהו" אמרו חז"ל [שבת קלג] התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה וכו'. ומכאן נהגו בישראל לקשט את הסוכה בקישוטים נאים, ובכלים החשובים שבבית.
הסכך ודיניו
לסכך יש ג' תנאים מהתורה על מנת שיהיה כשר:
- יש לכתחילה להניח את הדפנות ורק אחר כך את הסכך.
- יש לקשור היטב את הסכך לעצי הסוכה, כדי שיהיה ראוי לעמוד ברוח מצויה.
- לכתחילה אין להעמיד את הסכך בדבר שאסור לסכך בו מן התורה [למעט במקרים מיוחדים]. ולכן מי שיש לו סוכה מברזל יעמיד על הסוכה קרשים [לייסטים] ועל הקרשים יעמיד את הסכך. ואז הברזל נקרא מעמיד דמעמיד שזה לרוב הפוסקים מותר לכתחילה.
- וכן לא יקשור לכתחילה את הסכך באזיקונים שהרי נמצא שמעמיד את הסכך בפלסטיק, אלא יקשרו בחוטים שגידולם מן הארץ כחוטי פשתן וכדו'. [הליכות מועד]. בדיעבד אם העמיד הסוכה בברזל או באזיקונים הסוכה כשרה, ואף בברכה [שם].
ישיבה, אכילה ושינה בסוכה
ישיבה בסוכה
כתוב בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים" וכוונת הפסוק שנדור בסוכה במשך שבעה ימים כמו שאנו גרים בבית במשך כל השנה, והיינו שנאכל ונשתה בסוכה. נישן נלמד ונקבל אורחים או חברים בסוכה. [מאמר מרדכי].
נשים פטורות מן הסוכה אפילו בלילה הראשון מהלכה למשה מסיני [סוכה כח:], ומ"מ אישה המחמירה על עצמה ויושבת בסוכה יש לה שכר על כך.
אכילה בסוכה
בלילה הראשון חייב אדם מן התורה לאכול כזית [ כ 27 גרם] פת בסוכה.
בשאר הימים והלילות של החג דוקא באכילת קבע [מעל כביצה כ 55 גרם ומעלה] של פת או עוגה [או שאר מאפים] או תבשיל מחמשת מיני דגן – חייב בסוכה. אכילת ארעי [עד 54 גרם] פטורה מסוכה. ובשאר מיני האוכלים [ כגון בשר, דגים, ביצים ,דברי חלב, פירות וירקות] אפילו אכילת קבע פטורה מן הסוכה. [שו"ע תרלט, חזו"ע סוכות].
שינה בסוכה
אפילו שנת ארעי חייבת בסוכה וכל שכן שנת קבע.
הלכות ד' המינים
מדין תורה מצות נטילת לולב במקדש שבעה ימים, ובשאר המקומות רק ביום הראשון, ומ"מ אחר חורבן בית המקדש תקנו חכמים שבכל המקומות יטלו לולב שבעה ימים זכר למקדש.
כמו כן תיקנו חכמים שבשבת שבתוך ימי חג סוכות לא תתקיים נטילת לולב כלל, ואפילו כשחל היום הראשון של סוכות בשבת [כמו השנה תשפ"ז] שמצות נטילת לולב מהתורה, עדיין תיקנו חכמים שלא תתקיים בישראל נטילת לולב, וזאת מחשש שיבואו לטלטלו ברשות הרבים ד' אמות ובזה יחללו את השבת.
מדריך שלב-אחר-שלב אינטראקטיבי לנטילת הלולב
בכל המינים יוצאים ידי חובה דווקא אם נוטלים אותם כדרך גדילתם, ואם הפכם ונטלם לא יצא ידי חובה. בכל המצוות כולם מברך ואחר כך עובר לעשייתן, ולכן לא נכון הדבר שבזמן הברכה אדם יאחוז את כל ד' המינים בידיו [אף שלא מחברם].
סדר נטילת הלולב והברכות
- בכל המינים יוצאים ידי חובה דווקא אם נוטלים אותם כדרך גדילתם, ואם הפכם ונטלם לא יצא ידי חובה.
- בכל המצוות כולם מברך ואחר כך עובר לעשייתן, ולכן לא נכון הדבר שבזמן הברכה אדם יאחוז את כל ד' המינים בידיו [אף שלא מחברם].
אלא הנכון שבזמן הברכה יאחוז רק את ג' המינים [לולב הדס וערבה] ואת האתרוג יניח לפניו בשולחן וכדו' ורק אחר הברכה מיד יצרף גם את האתרוג.
דרך נוספת המובאת בפוסקים שבזמן הברכה האתרוג יהיה הפוך היינו שהעוקץ יהיה כלפי מעלה והחוטם כלפי מטה, ומיד אחרי הברכה יהפכו לצד הנכון שלו.
ביד ימין יאחוז את הלולב המחובר עם ההדס והערבה, שהרי הם ג' מצוות וראויות יותר ליד ימין, וביד שמאל יאחוז האתרוג.
בזמן הנענועים וההקפות יקרב שני ידיו ויחבר האתרוג ללולב שיהיו נוגעים זה בזה.
ביום הראשון שנוטלים מברכים ב' ברכות: על נטילת לולב ושהחיינו. בשאר הימים מברכים רק על נטילת לולב.
דווקא ביום שנאמר "ולקחתם לכם ביום.." לכתחילה זמנה מנץ החמה [זריחה] ובדיעבד אם נטל בעמוד השחר יצא ידי חובתו.