בסימנא טבא אנו מתחילים השבת את החומש הרביעי בתורה- חומש במדבר העוסק בחיי בני ישראל במדבר. כשבוחנים את ההליכה והחניה במדבר ניתן לראות שהם היו מאד מסודרים: במחנה ישראל כל שבט ידע היכן מקומו ועם איזה שבטים הוא הולך, במחנה לוויה כל משפחה הייתה בצד אחר של המשכן ובלב של כל המערך האדיר הזה שָכַן כמובן המשכן.
כשמופיע בפרשתנו פרשת במדבר המיקום של כל אחת ממשפחות הלווים, המדרש ובעקבותיו רש"י מפנים את תשומת ליבנו לכך שמי שנמצא על יד משפחת קהת זה שבט ראובן ומכאן אנו למדים ש "אוי לרשע ואוי לשכנו". שקֹרח היה ממשפחת קהת וחברו אליו במחלוקתו דתן ואבירם משבט ראובן. בהמשך אנו רואים שבצד מזרח שכנו משה ואהרן ושוב רש"י מדגיש לנו שהשבטים ששכנו על ידם הם יהודה, יששכר וזבולון ובזכות זה זכו שלושת שבטים אלו לגדלות בתורה שכן "טוב לצדיק וטוב לשכנו".
מתוך הדרשות הללו ניתן ללמוד על חשיבות החברה המקיפה את האדם, עד כמה האנשים שמקיפים את האדם יכולים להשפיע עליו לטובה או חס וחלילה להיפך.
אולי ניתן ללמוד מכך דבר נוסף והוא שהדבר תלוי במבט בו אנו מסתכלים על שכננו ועל הסובבים אותנו, אם אנו רואים את אלה שמסביב לנו כרשעים אז ודאי שנושפע מהם לרעה ואוי לנו, אך אם נסתכל על החברה בה אנו נמצאים בעין טובה ונראה את הטוּב והיופי שיש בכל אחד וגם אם יש בו דברים פחות טובים נדע לקחת וללמוד ממנו רק את צדדי הצדיקות שבו נזכה ויהיה לנו ולשכננו טוב.
חג ירושלים שמח, שבת שלום וחודש טוב.
מאת הרב משה פורת, רב מעייני הישועה בדרום.