בפרשתנו פרשת בא מופיעה המצווה הראשונה שנצטווה עם ישראל- מצוות קידוש החודש "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה", אומנם כבר בספר בראשית יש ציווי על שלוש מצוות, אך כאן הצווי ניתן לעם כולו ולא ליחידים ואכן רש"י הראשון על התורה כותב ש"לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם…". זאת אומרת שאלמלא "כח מעשיו הגיד לעמו" היינו מתחילים את התורה רק מפרשתנו במצוות החודש הזה.
במה זכתה מצוות קידוש החודש שנבחרה להיות המצווה הראשונה בה נצטווו עם ישראל? מה מיוחד בה כל כך? בנוסף לא מובן למה דווקא במצווה זו כתוב 'לכם' ואפילו פעמיים?
אלא שמצווה זו היא הבסיס לכל מעגל השנה היהודי ומתוך כך היסוד לחלקים רבים מהתורה, אין מצווה זו דומה לכל מצווה אחרת שגם אם יש מחלוקות ומנהגים שונים אין זה מפריע, ובין אם אתה שומר שש שעות בין בשר לחלב ובין אם אתה שומר שעה אתה יהודי, כאן לעומת זאת בלי שתהיה מסורת אחת על לוח השנה שכל העם נוהג כמוה לא יהיה לנו קיום בתור עם אחד, אם יהיו שני תאריכים שונים לחג הפסח או ליום כיפור אנחנו נהיה מחולקים לשני עמים ולכן גם כתובה במצווה זו המילה לכם, מכיוון שמצווה זו היא לכולכם לכל עם ישראל בלי יוצא מן הכלל, כאן אין מחלוקות, כאן אין מנהגים.
מתוך החשיבות העצומה של מצווה זאת שקובעת את כל לוח השנה הישראלי אנו למדים דבר נוסף ממצווה זו- כוחו של עם ישראל בתורה "ראשי חודשים לעמך נתת", את השבת איננו יכולים להזיז ה' קבע אותה מימי בראשית ומאז היא קבועה וקיימת, לעומת זאת ר"ח ניתן 'לכם' לעם ישראל ואתם בלבד קובעים אותו.
אנו צריכים לקחת ממצווה זו שתי נקודות יסודיות בהבנת מהות עם ישראל: חשיבות האחדות שלנו בתור עם שלו תורה אחת שמובילה אותו, והחלק החשוב שלנו בהורדת התורה לעולם.
שבת שלום,
מאת הרב משה פורת, רב מעייני הישועה בדרום.