בתחילת פרשתנו פרשת צו מופיע הציווי על הדלקת האש על המזבח והשמירה על האש שלא תכבה "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶה", הגמרא אומרת על כך ש"אף על פי שאש יורדת מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט"

מסביר ספר החינוך שצריך להדליק אש בכל יום למרות שאש יורדת בנס מהשמים מכיוון שגם בזמן שהקדוש ברוך הוא עושה נס הוא מסתיר אותו בצורה טבעית ואפילו בקריעת ים סוף ה' הוליך רוח קדים כל הלילה על מנת שיראה שהרוח היא זו שבקעה את הים.

ניתן להוסיף על כך שלא רק שה' מסתיר את הניסים על ידנו, אלא שה' רוצה לשתף אותנו במעשה ידיו ובשביל שהפעולות ישפיעו בעולם, ה' רוצה שנוסיף את האש שלנו לאש שלו.

לכאורה היינו מצפים שה' ירצה להראות לנו את גבורתו על ידי זה שהוא יעשה את הניסים בצורה גלויה ככל האפשר ונראה את עוצמתו הגדולה, אך הוא בא ללמדנו שגבורתו היא דווקא בצורה הנסתרת שהטבע מכסה על הניסים ושהוא משתף אותנו בעשייתם.

מתוך מידותיו של הקדוש ברוך הוא גם אנו צריכים ללמוד וכל אדם צריך להעצים את הפועלים תחתיו- ילדיו, תלמידיו, עובדיו וכו', לא רק להכתיב להם ולפעול בדרך היחידה אותה הוא חושב לנכונה, אלא לתת להם עוצמה ויכולת לפעול במציאות ולשנות אותה בעזרה והדרכה נכונה ממש כמו ה' יתברך שרוצה שנדליק אש מעצמנו שתצטרף לאש מלמעלה.

שבת שלום.