בתחילת הפרשה המלאך (של עשיו) מבשר לו "וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי שָׂרִ֧יתָ עִם אֱלֹהִ֛ים וְעִם אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל", בהמשך כשה' מחליף את שמו "וַיֹּֽאמֶר ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים.. לֹֽא יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ" ופעם שלישית פחות מוכרת בין הברכה של המלאך להחלפה של ה', מיד אחרי כניסתו לארץ, שהוא מגיע לשכם ומציב שם מזבח "וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־ל֔וֹ אֵ֖ל אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל".
ויש להבין מדוע החלפת השם של יעקב כל כך חשובה?
עם חזרתו ארצה יעקב משנה ייעוד, עד עכשיו תפקידו היה לשרוד (את עשיו ולבן) ולהקים את השבטים, עכשיו תפקידו הוא לאחד את כל המציאות. אומנם הכוח הזה היה טמון בו עוד מהתחלה כמו שמופיע במדרש שבזמן שישן בבית אל ביציאה לחרן כל האבנים מתאחדות לאבן אחת מתחת לראשו, אבל עכשיו הגיע הזמן להוציא אותו לפועל וזה המשמעות של השם ישראל- חיבור בין שמים לארץ, בין אלוקים לאדם 'כי שרית עם אלהים ועם אנשים', חיבור בין אברהם ויצחק וכן הוא נקרא 'בחיר האבות' כי הוא החיבור בניהם, וחיבור בין הבנים כפי שמתגלה בסוף ימיו שכל השבטים עומדים מסביב למיטתו והוא חושש שיש פסול בבניו והם עונים לו "שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל ה' אֱלֹהֵ֖ינוּ ה' אֶחָֽד" כשם שאין בליבך אחד כך אין בליבנו אלא אחד.
שינוי חשוב כזה הקב"ה עושה רק לאחר שגם נציג הגויים (המלאך) וגם יעקב אבינו מבינים ומסכימים איתו.
מתוך יעקב-ישראל, אנו יכולים להבין שזה התפקיד גם של בניו, שלנו עם ישראל, לחבר בין כל המציאות של העולם הזה לבין הקב"ה, לדעת שאנחנו החוט המקשר של העולם לאלוקים והייעוד שלנו הוא לאחד את המציאות.
שבת שלום, הרב משה פורת, רב מעייני הישועה בדרום.