בפרשתינו, הסיפור הקשה של מכירת יוסף.
בתחילת הפרשה יוסף מדבר ומשתף בחלומותיו, כך גם בסוף הפרשה כשהוא מושלך לכלא – הוא מדבר, מעודד ופותר חלומות.
אם נשים לב בכל סיפור המכירה לא מוזכר ולו מילה אחת שלו.
הכיצד?
הרי התחנן על נפשו, אולי ניסה לשכנע את אחיו בצערו של אביו ובני המשפחה, למה זה לא מוזכר?
הם לא הקשיבו לו…
כשיוסף מתקרב אל אחיו נאמר "ויראו אותו מרחוק…הנה בעל החלומות".
כשאין קרבת לבבות, כשרואים אחד את השני רק מרחוק ומדביקים סטיגמות והגדרות – לא משנה כבר מה נאמר או מה תוכן הדברים.
שבת שלום ומבורך.
מאת הרב יצחק סימן טוב.