פרשתנו נפתחת בשירת האזינו –
כמה אהבה וחיבה.
הלב מתרחב בקריאת הפסוקים "כי חלק ה' עמו…יצרנו כאישון עינו, כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף…
אבל, אם עם ישראל יחטא "חיצי אכלה בם… אסתירה פני מהם".
או קשר טוב או חורבן מוחלט?
אי אפשר קצת לעגל פינות?
אם נשים לב, האנשים שהכי פגעו בנו – או שפגענו בהם, שהכעיסו אותנו – או שכעסנו עליהם, אלו אנשים הקרובים ללבנו, אלו שאנחנו לא מוכנים לוותר עליהם.
האמונה בה' לא תמיד קלה, אבל קשה ותובעת מזו היא, האמונה של ה' בנו.
לא משנה מה נעשה, ה' מאמין בנו ונוסך כוחות חדשים כדי שנממש את עצמנו.
"רבה אמונתך" – כל בוקר וכל שנה מחדש.
שבת שלום ומבורך.
מאת הרב יצחק סימן טוב.