חנוכה הוא המועד היחיד שמתחיל בסוף חודש, וכידוע מה שמאפיין את סוף החודש הוא התמעטות והעלמות הלבנה.

כמו כן חנוכה חל בתקופה החשוכה ביותר בשנה, בזמן שהלילות הכי ארוכים, ושעות היום הקצרות ביותר.

כאשר גם מבחינת לוח השנה מדובר על שיא תקופת החורף המאופיינת בחושך וקדרות.

בבית שני היו הרבה ימים טובים שנקבעו בגלל ניסים שארעו לעם ישראל (ומופיעים במגילת תענית), אך כולם התבטלו כשנחרב בית המקדש השני, חנוכה לעומת זאת לא התבטל, כיוון שעניינו של חנוכה הוא ההארה שבתוך החושך, שבתוך כל המחשכים מתחילת גלות בית שני ועד הגאולה השלמה, הולך ומאיר לנו, ומלמד אותנו את הסוד של עם ישראל, פך השמן שאמור להספיק ליום אחד מספיק לשמונה ימים. האור הפנימי של עם ישראל, אור הנשמות, שמאיר בתוך כל החשכה והולך ומאיר נגד כל הסיכויים.
ולכן אעפ"י שחנוכה חל בסוף החודש והלבנה נעלמת בו לגמרי, הוא גם ממשיך לתוך החודש הבא, הלבנה שאליה עם ישראל נמשל,שוב מופיעה וממשיכה להאיר את המחשכים, והולכת ומתמלאת.
"והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים".

מאת הרה אביחי דדוש,

רב מעייני הישועה, קהילת רימונים.